ילדים מחוננים: 5 טיפים להתמודדות עם קשיים רגשיים

​​תומר, בן 10, אובחן בכיתה ב' כמחונן ,לומד יום בשבוע במרכז העשרה וביתר הזמן בכיתה רגילה. כאשר הוא מפסיד במשחקים עם אחיו ובני גילו מגיב תומר בתסכול רב, עד כדי בכי והפסקת המשחק. כאשר הוא מנצח, תומר מגיב בתנועות ראוותניות ומוגזמות, מה שגורם לו להיתפס כ"שוויצר" בקרב בני גילו, שלועגים לו ואינם מעוניינים לשתף אותו בפעילויות חברתיות. בהפסקות, תומר נמנע מפעילות חברתית ונשאר לקרוא ספר בכיתה.

דניאלה, בת 13, לומדת בכיתת מחוננים. היא מצטיינת בכל תחומי הלימוד, אולם סובלת מחרדת בחינות, מתקשה לישון לפני בחינות שגרתיות ומתוחה מאוד סביב מטלות בית הספר.

ילדים מחוננים נתברכו ביכולות קוגניטיביות גבוהות - יכולת ורבאלית, יכולת ריכוז, סקרנות מפותחת, חשיבה יצירתית, זיכרון מעולה, יכולת תפיסה וקצב למידה מהיר. אך לצד אלו, רבים מהם סובלים גם מקשיים רגשיים. מה גורם לכך?

עומס הציפיות מהמשפחה, המורים והסביבה החברתית מביא למתח ולחרדות

יכולתם המפותחת של ילדים מחוננים מושכת תשומת לב מההורים, המורים והחברה, ומעצבת את התייחסות הסביבה והתייחסותם לעצמם. ילדים מחוננים מקבלים חיזוקים והערות על היותם חכמים וכתוצאה מכך מתקבל אצלם הרושם המוטעה כי זוהי התכונה העיקרית שלהם. הם חשים שמצופה מהם לעמוד ברף צפיות גבוה, וכל ירידה ממנו מתפרשת אצלם ככישלון.

עומס הציפיות גורם לעיתים לחרדות שונות: חרדת בחינות, פחד לשכוח שיעורי בית או ציוד בית ספר, צורך מוגבר בשליטה או עיסוק אובססיבי בעמידה בזמנים. לעיתים קרובות קיים קושי משמעותי להתמודד עם כשלון, לדוגמא הקושי להפסיד במשחק – ההפסד מלווה ברגזנות יתר ובהבעת תסכול מוגזמת, מה שפוגע במנגנוני הויסות הרגשי ובכישוריהם החברתיים של ילדים מחוננים.

פערים בין היכולת הקוגניטיבית לבין יתר תחומי ההתפתחות גורמים לתסכול וחוסר בטחון

על אף היכולות הקוגניטיביות, לעיתים קצב ההתפתחות הרגשית, החברתית או המוטורית הוא ממוצע או אף מתחת לכך. הפער בין היכולות מייצר בלבול בתחושת המסוגלות של הילד: לדוגמא, ילד מחונן שמצטיין בלימודים בעוד שבתחום הספורטיבי הוא חלש מחבריו לכיתה. פער זה מביא לתסכול וחוסר בטחון אצל הילד אשר תוהה לגבי יכולותיו. פעמים רבות מתבלבלים גם המבוגרים, אשר לאור השפה הרהוטה ותחומי העניין הנרחבים של הילד המחונן הם מתייחסים אליו ממש כאל מבוגר תוך שהם שוכחים שהוא בעצם ילד. בשל נטייתה של הסביבה להתעלם מאיזורי החולשה, הילד למעשה נותר לבדו להתמודד עם התסכול והבלבול.

יחס מועדף מצד ההורים עלול לייצר מתחים בין האחים, ותחושת נחיתות ביחס לאח המחונן

הילד המחונן ממותג כמיוחד במשפחה, מה שעלול לחבל ביחסיו עם אחיו. לעיתים, אחים למחוננים מרגישים תחושות של נחיתות, קנאה וכעס בשל היחס המיוחד וההשקעה להם הוא זוכה. על מנת למנוע זאת ולשמר מערכת יחסים בריאה ותומכת בין בני המשפחה, יש להיזהר מהפיכתו של הילד המחונן ל״גאוות המשפחה" או מהשקעת יתר בו לעומת אחיו.

כיצד ניתן להתמודד ולמנוע בעיות רגשיות אצל ילדים מחוננים?

1. צרו מערכת ציפיות מאוזנת וריאלית מהילד המחונן, סייעו לו להציב ציפיות ריאליות מעצמו.

2. חזקו את הדימוי העצמי השלם של הילד: הדגישו נקודות חוזק מגוונות אצל הילד, מעבר ליכולתיו הקוגניטיביות. אל תמנעו מלדבר עימו גם על נקודות חולשה. התייחסות רחבה לילד על מכלול יכולותיו ואפיו יסייעו בגיבוש דימוי עצמי מציאותי ושלם יותר.

3. הקפידו לשבח את הילד על הדרך, המאמץ וההשקעה, ולעסוק פחות ביכולת או בתוצאה. עדיף לומר "כל הכבוד שהתאמצת, והשקעת מחשבה.." על פני "כל הכבוד, אתה ממש חכם". בנוסף, חשוב לא לעסוק בהשוואת הילד לנורמת בני גילו, לדוגמה, "רון כבר פותר תרגילים של כיתה ד' והוא רק בכיתה ב". ביטויים כאלה מציבים רף ציפיות לא ריאלי, מבלבלים ומלחיצים את הילד.

4. עזרו לילד להתמודד גם עם כשלונות: סייעו לו להבין שכישלונות הם חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות והלמידה של כולם, כך שלא רק שהם בלתי נמנעים הם הכרחיים וההתנסות בהם היא חשובה ומלמדת.

5. עזרו לילד לפתח גם את הצדדים החלשים: במידה ויש תחומים בהם הילד מגלה חולשה או מתקשה, יש לדאוג לפתח גם אותם ולהמנע ממצב בו הילד נשען על יכולותיו הקוגניטיביות כדי להשלים את החסר, אחרת הילד הופך להיות פגיע מאוד רגשית לקשיים ומשברים בחיים.

ההתמודדות עם אספקטים רגשים היא קריטית על מנת לאפשר לילד לממש את יכולותיו הגבוהות. על מנת להביא לכדי מימוש כל כישרון, לא מספיקה יכולת קוגניטיבית, אלא נדרש מגוון כישורים ויכולות כגון יכולת חברתית, בטחון עצמי, אסרטיביות ויכולת התמדה.

מתי כדאי לפנות להתייעצות פסיכולוגית?

כאשר יש סימנים של מצוקה רגשית כגון חרדות, לחץ רב, קשיי שינה כתוצאה מחרדה, קושי להשתלב בקרב בני גילו, הבעות תסכול ורגזנות עוצמתיים או קונפליקטים משמעותיים עם האחים, כדאי לפנות להתייעצות או לטיפול בהתאם לצורך. במידה ונעשה נסיון להתמודד עם המצוקה במסגרת המשפחתית אך ישנה תחושה שדרכי ההתמודדות אינם אפקטיביים זהו סימן נוסף שנדרשת התערבות פסיכולוגית מקצועית.